יורם אהרוני | אתלטיקה | 12/09/2023

אלופי עולם, אלופים אולימפיים ושיאני עולם והישגיהם באליפות אירופה לנוער חלק ה' קפיצה לגובה נשים

(בתמונה: שלושת הראשונות בקפיצה לגובה באליפות העולם 2007. במרכז, המנצחת, בלנקה ולאסיץ', ומשני צדדיה הזוכות במקום השני במשותף: מימין אנטונייטה די מרטינו מאיטליה ומשמאל אנה צ'יצ'רובה מרוסיה)

רשימת האלופות ושיאניות העולם

קפיצה לגובה הוא מקצוע אולימפי לנשים מאז התחילו נשים להתחרות באתלטיקה במשחקים האולימפיים, במשחקי אמסטרדם 1928.
אלופות אולימפיות החל מ-1964: יולנדה בלס מרומניה ב-1964, מילוסלבה רשקובה מצ'כוסלובקיה ב-1968, אולריקה מאייפרת ממערב גרמניה ב-1972 וב-1984, רוזמרי אקרמן ממזרח גרמניה ב-1976, שרה סימאוני מאיטליה ב-1980, הייקה הנקל מגרמניה ב-1992, סטפקה קוסטדינובה מבולגריה ב-1996, ילנה ילשינה מרוסיה ב-2000, ילנה סלסרנקו מרוסיה ב-2004, טיה הלבאוט מבלגיה ב-2008, אנה צ'יצ'רובה מרוסיה ב-2012, רות ביתייה מספרד ב-2016 ומריה לסיטסקנה מרוסיה ב-2021.  אלופות עולם מאירופה בקפיצה לגובה: תמרה ביקובה מברה"מ ב-1983, קוסטדינובה ב-1987 וב-1995, הנקל ב-1991, האנה האוגלנד מנורבגיה ב-1997, אינגה באבאוקבה מאוקראינה ב-1999, קאיישה ברגקוייסט  משוודיה ב-2005 בלנקה ולאסיץ' מקרואטיה ב-2007 וב-2009, צ'יצ'רובה ב-2011, מריה קוצ'ינה-לסיטסקנה ב-2015, 2017 וב-2019 וירוסלבה מהוצ'יץ מאוקראינה ב-2023. שיאניות עולם מאירופה החל מ-1964: יולנדה בלס קבעה את שיאה האחרון ב-1961 (1.91, בסגנון מספרת). שיא זה נשבר ב-1971 על ידי אילונה גיזנבאואר מאוסטריה ב-1971 (1.92) והושווה על ידי מאייפרת בגמר האולימפי במינכן 1972. שלושה שבועות אחרי משחקי מינכן קבעה יורדנקה בלאגוייבה מבולגריה 1.94. רוזמרי ויטשאס-אקרמן ממזרח גרמניה הישוותה שיא זה ב-1974 והביאה אותו בסדרה של שיפורים עד 2.00 מ' ב-1977. סימאוני קבעה 2.01 באליפות אירופה 1978 ומאייפרת קבעה 2.02 באליפות אירופה 1992. בתחרות גביע אירופה 1993 עברו מאייפרת וביקובה 2.03 וכעבור 4 ימים קבעה ביקובה 2.04. בחודש יוני 1984 קבעה ביקובה 2.05 וכעבור חודש עברה לודמילה אנדונובה מבולגריה 2.07. סטפקה קוסטדינובה מבולגריה השוותה שיא זה במאי 1986 וכעבור 6 ימים עברה 2.08 מ'. את השיא הנוכחי (2.09) קבעה קוסטדינובה באליפות העולם 1987 ברומא.

 פרטים על הקופצות לגובה המצטיינות מאירופה החל משנת 1964

יולנדה בלס (2016-1936). ב-1954 , בגיל 18, קבעה 1.65 מ'. שיא העולם היה אז 1.73. בלס קפצה בסגנון מספרת. את שיאה העולמי הראשון – 1.75 מ', היא קבעה ב-1956 (בגיל 20). קבעה 14 שיאי עולם בין 1956 ל-1961. בין 1957 ל-1966 ניצחה ב-154 תחרויות רצופות. בלס פרשה מפעילות לפני אליפות אירופה 1966. באליפות זו הונהגו בפעם הראשונה מבחני מין לספורטאיות והיו שטענו כי בלס וספורטאיות אחרות החליטו לפרוש מאחר שחששו שלא יעברו בהצלחה את המבחנים.

אילונה גוזנבאואר (נולדה ב-1947). קפצה בסגנון גלילית בטן. התחילה לעסוק באתלטיקה רק בגיל 18. ב-1966, בגיל 19, עברה רק 1.60 מ' באליפות אירופה לבוגרות וסיימה במקום ה-15 בגמר (גם במוקדמות היא עברה 1.60 מ'). היא התחרתה אז תחת שם נעוריה – מיידן.  המנצחת קבעה 1.75 מ'.  במשחקי מקסיקו סיטי 1968 דורגה גוזנבאואר שמינית עם הישג של 1.76 מ'. זכתה באליפות אירופה לבוגרות ב-1971 – 1.87. באותה שנה שברה את שיאה של  יולנדה בלס בן 10 השנים כשעברה בתחרות בוינה גובה של  1.92 מ'. סיימה שלישית בגמר האולימפי במינכן 1972 עם הישג של 1.88 ובחודש אוקטובר 1972 עברה 1.93 אבל זה לא היה שיא עולם מאחר שחודש קודם לכן עבר יורדנקה בלגוייבה גובה של 1.94 מ'. פרשה מפעילות באתלטיקה אחרי עונת 1972.

יורדנקה בלגוייבה (נולדה ב-1947). קפצה בסגנון גלילת בטן. מקום שמיני באליפות אירופה לנוער ב-1966 (1.58 מ'). המנצחת קבעה הישג של 1.67 מ'.  בגיל 20 עברה 1.70 מ' . ב-1968 (גיל 21) שיפרה את שיאה האישי ל-1.76 אך במשחקי מקסיקו סיטי עברה רק 1.68 מ' במוקדמות ולא עלתה לגמר. השתתפה 4  פעמים במשחקים האולימפיים. במשחק מינכן 1972 סיימה במקום השני עם 1.88 מ'. עברה גם 1.90 אך הרף נפל הרבה אחרי הקפיצה כאשר היא הייתה עסוקה כבר בלבישת בגד האימון שלה. במשחקי מונטריאול 1976 היא סיימה שלישית (1.91) ובמשחקי מוסקבה 1980 היא עברה במוקדמות 1.80 מ' ולא עלתה לגמר (אלה שעברו 1.88 עלו לגמר). 

מילוסלבה רשקובה (2014-1950). ב-1968, בגיל 18, היא שיפרה את שיאה האישי מ-1.66 ל-1.82. אחרי הזכייה המפתיעה בתואר האולימפי ב-1968 היא ניצחה גם באליפות אירופה 1969 עם הישג של 1.83 וקבעה באותה עונה שיא אישי – 1.84. הישג של 1.83 הספיק לה באליפות אירופה 1971 רק למקום החמישי. במשחקי מינכן 1972 היא חזרה על הישגה ממקסיקו סיטי 1968 (1.82) אך הפעם הישג זה הספיק לה רק למקום ה-15. זה קרה מאחר שקופצות רבות אימצו את סגנון פוסברי. במשחקי מקסיקו סיטי 1968 הגובה האוטומטי שנדרש לעלייה לגמר היה 1.74 מ' ו-14 קופצות עברו גובה זה ועלו לגמר. במינכן 1972 הגובה האוטומטי לעלייה לגמר היה 1.76 מ' ו-23 מהן עברו בהצלחה גובה זה ועלו לגמר. רשקובה, שהופיעה בשם נישואיה הונורובה, עברה בגמר 1.82 אך נכשלה ב-1.85 מ'. היא קפצה בסגנון גלילת בטן. שיאה האישי נקבע ב-1972 – 1.87 מ'. כילדה עסקה רשקובה בריקוד בלט, עברה להתעמלות ולכדורעף לפני שהחלה להתאמן באתלטיקה.

רוזמרי ויטשאס-אקרמן (נולדה ב-1952). התקדמות כנערה: 1968 (גיל 16) – 1.71;  1969  – 1.76; 1970 – 1.77; 1971 (גיל 19) – 1.81. הקופצת האחרונה שזכתה בתואר אולימפי וקבעה שיאי עולם בסגנון גלילת בטן.  במשחקי מינכן 1972 סיימה שביעית עם 1.85 מ'. ניצחה באליפות אירופה 1974 (1.95), משחקי מונטריאול 1976 (1.93) והגביע העולמי הראשון ב-1977 (1.98). בשנה זו הייתה הראשונה שעברה 2.00 מ'. המשיכה להתחרות עד 1980.

שרה סימאוני (נולדה ב-1953).  תפסה את המקום השביעי באליפות אירופה לנוער ב-1970 – 1.70. המנצחת קבעה הישג של 1.74 מ'.  ב-1971 התקדמה סימאוני ל-1.78 וב-1972 (בגיל 19) עברה גובה של 1.85 בגמר האולימפי במינכן, הישג שדרג אותה במקום השישי. במשחקי מונטריאול 1976 היא דורגה במקום השני (1.91). ב-1978 קבעה שיא עולם (2.01) בתחרות בברשיה שבאיטליה, הישג אותו השוותה באליפות אירופה שהתקיימה אותה שנה בפראג. לפי המסופר, גם רוזמרי אקרמן עברה גובה זה באליפות בפראג אך החגיגות שלה על המזרן גרמו לרף ליפול... סימאוני זכתה בתואר האולימפי במוסקבה 1980 והשלימה הופעה אולימפית רביעית עם מדליית כסף בלוס אנג'לס 1984 (2.00 מ'). סימאוני היא האישה הראשונה שקבעה שיא עולם בסגנון פוסברי (לפניה, אולריקה מאייפרת  השוותה את שיא העולם בסגנון זה).

אולריקה מאייפרת (נולדה ב-1956).  האתלטית הצעירה ביותר שזכתה בניצחון אולימפי באתלטיקה במקצוע אישי. ביום הניצחון שלה במינכן 1972 הייתה בת 16 שנים ו-123 ימים. ב-1971, בגיל 15, השתתפה באליפות אירופה לבוגרות אך עברה במוקדמות רק 1.68, ולא עלתה לגמר. הישגה הטוב בעונת 1971 היה 1.80 מ'. באליפות אירופה לנוער ב-1973 דורגה במקום השלישי עם הישג של 1.80 מ'. את שיאה האישי ממינכן 1972 (שהיה אז שווה לשיא עולם) היא שיפרה רק כעבור 6 שנים כשקבעה הישג של 1.95 מ'. לא השתתפה כמובן במשחקי מוסקבה 1980 מאחר שמערב גרמניה הייתה בין המדינות שהחרימו את המשחקים האלה. באליפות אירופה 1982 היא קבעה שיא עולם חדש  - 2.02 מ'. בתחרות גביע אירופה בשנת 1983 שנערכה באצטדיון קריסטל פאלאס שבלונדון הייתה מעורבת בקרב מרתק מול תמרה ביקובה מברה"מ ששבוע קודם לכן הקדימה אותה באליפות העולם בהלסינקי. ביקובה עברה את כל הגבהים  בתחרות מ-1.80 ועד 2.01 מ', בניסיון הראשון. מאייפרת עברה 1.90בניסיון השני, 1.97 בניסיון השני, 1.99 בניסיון השני ו-2.01 מ' בניסיון השלישי. הרף הורם ל-2.03, ס"מ אחד מעל שיאה העולמי של מאייפרת. ביקובה עברה גובה זה בניסיון השני בעוד מאייפרת עשתה זאת בניסיון הראשון וזכתה בניצחון (שתי הקופצות נכשלו 3 פעמים ב-2.05) כששתי הקופצות שותפות לשיא החדש (שנשבר 4 ימים אחר כך על ידי ביקובה בתחרות בפיזה שבאיטליה כשעברה 2.04). מאייפרת סיימה את הקריירה עם ניצחון במשחקי לוס אנג'לס 1984 (2.02 מ').

תמרה ביקובה (נולדה ב-1958). התקדמות כנערה: 1974 (גיל 16) – 1.50; 1975 – 1.72; 1976 – 1.70; 1977 (גיל 19) – 1.70. המשך התקדמות כבוגרת: 1978 – 1.85; 1979 – 1.88; 1980 – 1.97...1983 – 2.04.  שיא אישי – 2.05 ב-1984.  פרשה מפעילות אחרי עונת 1991 (בגיל 33). בשנת 1990 הושעתה לשלושה חודשים בשל שימוש באפידרין, דבר שמנע ממנה להשתתף באליפות אירופה באותה השנה.

לודמילה אנדונובה (נולדה ב-1960) – ב-1985 הושעתה לשנה וחצי  מתחרויות על שימוש באמפטמינים אך חזרה לפעילות והשתתפה במשחקים האולימפיים ב-1988 וב-1992. ב-1979 (בגיל 19) קבעה הישג של 1.73 מ'. המשך התקדמות כבוגרת: 1980 – 1.84; 1981 – 1.95; 1982 – 1.94; 1984 – 2.07 (שיא עולם). נולדה בברה"מ בשם לודמילה זצ'בה ועברה לבולגריה אחרי נישואיה לאתלט הבולגרי אטאנאס אנדונוב. בתה, ויקטוריה אנדונובה (נולדה ב-1986) קבעה בגיל 17 הישג של  1.84 ובגיל 19 עברה 1.87 (התחרתה באתלטיקה כאזרחית ארה"ב).

הייקה רדצקי-הנקל (נולדה ב-1964). תפסה את המקום החמישי באליפות אירופה 1981, בגיל 17 (1.84). התקדמות כנערה: 1979 (גיל 15) – 1.69; 1980 – 1.85; 1981 – 1.87; 1982 – 1.89; 1983 (גיל 19) – 1.87. שיא אישי – 2.07 (1992). פרשה מפעילות אחרי עונת 2000 (בגיל 36). השתתפה באליפויות גדולות כבוגרת החל ממשחקי לוס אנג'לס 1984  (מקום 11 בגמר) ועד אליפות אירופה באולם בשנת 2000 (מקום שמיני). עסקה כילדה בהתעמלות מכשירים, טרמפולינה, סיוף, טניס וכדורסל. דיברה רבות נגד השימוש ב"סמים" בספורט.  בנה הבכור נולד בפברואר 1994  והיא חזרה מהר לפעילות אחרי הלידה וקבעה בעונת הקיץ של  1994 הישג של 1.94 ובעונת החורף של 1995 הגיעה להישג של 1.99 מ'. בנה השני נולד ב-1997 ואחרי לידתו היא חזרה לפעילות אך לא הצליחה להגיע ליותר מ-1.91 מ'. התקופה הטובה ביותר שלה בקריירה הייתה בין 1990 ל-1992 אז זכתה ברצף בתארים חשובים: אליפות אירופה באולם 1990 (2.00), אליפות אירופה באצטדיון 1990 (1.99), אליפות העולם באולם 1991 (2.00), אליפות העולם באצטדיון 1991 (2.05), אליפות אירופה באולם 1992 (2.02) והמשחקים האולימפיים בברצלונה 1992 (2.02). ידועה כיום בשם הייקה מאייר, שמה לאחר נישואיה השניים לאתלט פול מאייר (נולד ב-1971, שלישי בקרב-10 באליפות העולם 1993 – 8548 נקודות). לזוג בת משותפת, מרלן מאייר (נולדה ב-2002) שקבעה השנה הישג של 13.00 שניות ב-100 מ' משוכות. 

סטפקה קוסטדינובה (נולדה ב-1965). מקום תשיעי באליפות אירופה לנוער ב-1981, בגיל 16 (1.78, במוקדמות היא עברה 1.81). מקרה נדיר ששתי אלופות אולימפיות לעתיד (רדצקי-הנקל וקוסטדינובה) השתתפו באותו מקצוע ובאותה השנה באליפות אירופה לנוער. התקדמות כנערה: 1977 (גיל 12)  – 1.45; 1978 – 1.66; 1979 – 1.75; 1980 – 1.84; 1981 – 1.86; 1982 – 1.90;  1983 – 1.83; 1984 (גיל 19) – 2.00. ב-1995 ילדה בן וכמה חודשים אחר כך זכתה באליפות העולם. זכתה בתואר האולימפי רק ב-1996 (בגיל 31) אחרי שהייתה הקופצת הבולטת בעולם מאמצע שנות השמונים. שיאה העולמי שנקבע באליפות העולם 1987 ברומא (2.09 מ' ) לא נשבר עד היום. בסיאול 1988 הפסידה ללואיז ריטר מארה"ב בקפיצת הכרעה. שתיהן עברו ללא פסילות את כל הגבהים עד 2.01, נכשלו 3 פעמים ב-2.03 ובניסיון הרביעי ב-2.03 (קפיצה ההכרעה הראשונה) ריטר עברה ואילו קוסטדינובה נכשלה. קוסטדינובה הייתה 5 פעמים אלופת עולם באולם, בפעם הראשונה ב-1985 ובפעם האחרונה ב-1997.

האנה האוגלנד ( נולדה ב-1967).סיימה במקום ה-12 בקפיצה לרוחק באליפות אירופה לנוער ב-1985 (5.80 מ'). התקדמות כנערה בקפיצה לגובה: 1981 (גיל 14) – 1.61; 1982 – 1.70; 1983 – 1.80; 1984 – 1.84; 1985 – 1.87; 1986 (גיל 19) – 1.89. שיאים אישיים: קפיצה לגובה – 2.01 (1997), קפיצה לרוחק – 6.30 מ' (1996).  הסבא שלה, אויגן האוגלנד סיים רביעי בקפיצה משולשת באליפות אירופה 1946 (שיא אישי – 15.23 מ', 1938) ואבא שלה, טרייה האוגלנד, קבע הישג של 7.87 בקפיצה לרוחק ב-1970 והעפיל לגמר בקפיצה לרוחק באליפויות אירופה ב-1969 וב-1971.  כאשר העפילה האנה האוגלנד לגמר אליפות אירופה ב-1990, היא הייתה בכך לדור שלישי במשפחה  בגמר אליפות אירופה במקצועות הקפיצה. ניצחה באליפות העולם 1997 לאחר  קפיצות הכרעה בהן היא השתתפה עם אולגה קליטורינה מרוסיה  ואינגה בבקובה מאוקראינה. כל 3 האתלטיות עברו ללא פסילה את כל הגבהים עד 1.96 מ' ונכשלו 3 פעמים ב-1.99 מ'. האוגלנד עברה 1.99 בקפיצת ההכרעה בעוד קליטורינה ובבקובה שנכשלו גם בניסיון הרביעי ב-1.99 מ', קיבלו שתיהן  מדליית כסף.

אינגה בבקובה (נולדה ב-1967). נולדה בטורקמינסטן, משפחתה ממוצא ליטאי אבל  אחרי התפרקות ברה"מ החלה לייצג את המדינה בה התגוררה, אוקראינה. ההישג הראשון הידוע הוא מגיל 20 – 1.89 מ'.  שיא אישי – 2.05 (1995). בין 1991 ל-2004 הייתה מדורגת 13 פעמים בין 10 הטובות בעולם, לפי דירוג האיכות של המגזין "טרק אנד פילד ניוז". הקדימה באליפות העולם 1999 שתי קופצות אחרות שגם הן עברו 1.99 מ': בבקובה עשתה זאת בניסיון הראשון, ילנה ילשינה בניסיון השני וסווטלנה לפינה בניסיון השלישי.

ילנה ילשינה (נולדה ב-1970). אלופת אירופה לנוער בשנת 1989 (1.95 מ'). ב-1988 (בגיל 18) זכתה במדליית הכסף באליפות העולם לנוער עם הישג של 1.98 מ'. התקדמות כנערה: 1983 (גיל 13) – 1.55; 1984 – 1.65; 1985 – 1.70; 1986 – 1.83; 1987 – 1.89; 1988 – 1.98; 1989 (גיל 19) – 1.95. שיא אישי – 2.02 (באצטדיון ב-1990 ובאולם ב-2003). בנוסף לתואר האולימפי בסידני 2000 זכתה במדליות הכסף באליפות העולם 1991 (1.98), אליפות העולם 1999 (1.99) ואליפות העולם באולם ב-2003 (1.99). לא התחרתה בעונות 1995 בשל פציעה ולידת בנה הבכור. עברה לאוסטרליה עם בעלה, מרים המשקולות הארמני אגוואן גריגוריאן.
קיישה ברגקויסט (נולדה ב-1976). שמינית באליפות אירופה לנוער ב-1993  (1.82). שנייה באליפות העולם לנוער 1994 (1.88). התקדמות כנערה: 1988 (גיל 12) – 1.38; 1989 – 1.56; 1990 – 1.61; 1991 – 1.61; 1992 – 1.77; 1993 – 1.84; 1994 (גיל 19) – 1.90. שיא אישי – 2.08 באולם (2006,  התוצאה מהווה שיא עולם באולם עד היום). הישגה הטוב באצטדיון – 2.06 (2003). כילדה עסקה בכמה ענפי ספורט: כדורגל, בדמינטון, כדורעף, שחייה וגלישה על שלג. עד גיל 15 לא התמקדה במקצוע מסוים באתלטיקה ורק  אחרי גיל 15, כאשר הגיע מאמן חדש למועדון בו התאמנה, היא החלה להתמקד בקפיצה לגובה וכפי שניתן לראות בהתקדמות הישגיה, בגיל 16 שיפר את הישגה  ל-1.77 אחרי שכבר בגיל 14 קבעה 1.61. גובהה 1.75 מ', נמוך משל קופצות בכירות רבות אחרות. עברה 33 ס"מ מעל גובהה. הפער הגדול ביותר ביו הישג בקפיצה לגובה לבין הגובה של אישה הוא ככל הידוע 35 ס"מ של הקופצת מאיטליה אנטונייטה די מרטינו (נולדה ב-1978, גובהה 1.69 מ') שעברה ב-2011 גובה של 2.04 מ' באולם.  

            
טייה הלבאוט (נולדה ב-1978). מקום 11 באליפות אירופה 1997 בקרב-7 (5157 נק'). התקדמות כנערה בקפיצה לגובה ובקרב-7:  1992 (גיל 14) – 1.56; 1993 – 1.70; 1994 – 1.73, 4731; 1995 – 1.76, 5167; 1996 – 1.78, 5104; 1997 (גיל 19) – 1.75, 5197. שיאים אישיים: קפיצה לגובה – 2.05 (באולם ב-2007, באצטדיון ב-2008), קרב-7 – 6201 נק' (2006), קפיצה לרוחק – 6.44 (2007). אלופת העולם באולם ב-2008 בקרב-5, שם קבעה בין היתר הישג של 1.99 מ' בקפיצה לגובה, הישג שהיה הטוב ביותר באותה תקופה במסגרת קרב-רב. כיום ההישג הטוב ביותר בקפיצה לגובה בקרב-רב הוא של אתלטית אחרת מבלגיה, נאפי תיאם, שקבעה ב-2019 הישג של 2.02 מ' במסגרת תחרות קרב-7. בתה הבכורה  של הלבאוט נולדה ב-2009 והיא חזרה להתחרות ב-2010 ותפסה את המקום החמישי באליפות אירופה 2010 (1.97). בשנת 2011 נולדה בתה השנייה וב-2012 השתתפה במשחקי לונדון 2012 (שם הייתה נושאת הדגל של בלגיה בטקס הפתיחה) וסיימה במקום החמישי. פרשה מפעילות אחרי אליפות אירופה באולם ב-2013. ניצחה במשחקי בייג'ינג 2008 כשעברה 2.05 בניסיון הראשון וזאת אחרי שאת שלושת הגבהים הקודמים ( 1.99, 2.01 ו-2.03) היא עברה בניסיון השני. בלאנקה ולאסיץ' דורגה שנייה בתחרות עם 2.05 מ' גם כן אך היא עברה את הגובה הזה בניסיון השני. קודם לכן בתחרות עברה ולאסיץ' את כל הגבהים בניסיון הראשון.

רות ביתיה (נולדה ב-1979). ב-1996 (בגיל 17) השתתפה באליפות העולם לנוער וקפצה במוקדמות לגובה של 1.79 מ' (אלה שעברו 1.82 עלו לגמר). ב-1997 דורגה תשיעית באליפות אירופה לנוער (1.82). ב-1998 תפסה את המקום  השמיני באליפות העולם לנוער (1.80, במוקדמות עברה 1.84). התקדמות כילדה וכנערה: 1989 (גיל 10) – 1.29; 1990 – 1.39; 1991 – 1.50; 1992 – 1.55; 1993 – 1.66; 1994 – 1.74; 1995 – 1.80; 1996 – 1.85; 1997 – 1.86; 1998 (גיל 19) – 1.89 (שיפור שיא אישי כל שנה מגיל 11 עד גיל 19). שיא אישי – 2.02 (2007). המבוגרת ביותר שזכתה בתואר אולימפי בקפיצה לגובה (וגם המבוגרת ביותר שזכתה במדליה אולימפית כלשהי בקפיצה לגובה והמבוגרת ביותר שהעפילה לגמר בקפיצה לגובה). ביום בו היא זכתה בתואר האולימפי בריו 2016 היא הייתה בת 37 שנים ו-141 ימים. גובהה 1.92 מ', כלומר עברה בשיאה 10 ס"מ מעל גובהה. 

ילנה סלסרנקו (נולדה ב-1982). רביעית באליפות אירופה לנוער ב-2001 (1.88, באותה התחרות הייתה אנה צ'יצ'רובה במקום השני ובלאנקה ולאסיץ' במקום השביעי). התקדמות כנערה: 1999 ( גיל 17) – 1.82; 2000 – 1.88; 2001 (גיל 19) -  1.94. שיא אישי – 2.06  (2004).  פרשה מפעילות ב-2014 אך כל הישגיה מ-2008 ואילך נמחקו מהרשימות בשל ממצאים מאוחרים של בדיקות סימום. לא נשלל ממנה התואר האולימפי מאתונה 2004. 
אנה צ'יצ'רובה (נולדה ב-1982). ניצחה באליפות העולם עד גיל 18 בשנת 1999 (1.89). רביעית באליפות העולם לנוער בשנת 2000 (1.85). תפסה את המקום השני באליפות אירופה לנוער ב-2001 (1.90). התקדמות כנערה: 1998 (גיל 16) – 1.80; 1999 – 1.89; 2000 – 1.90; 2001 (גיל 19) – 1.92. שיא אישי -2.07 (2011). הישגיה מן השנים 2008 ו-2009 נמחקו מן הרשימות  בשל אנליזה מאוחרת של בדיקות הסימום מבייג'ינג 2008 ובין היתר נשללו ממנה מדליית הארד מבייג'ינג 2008 ומדליית הכסף מאליפות העולם 2009 אך מאחר שתקופת "ההשעיה" הייתה של שנתיים בלבד לא נשלל ממנה התואר האולימפי בו זכתה במשחקי לונדון 2012.  פרשה מפעילות כאתלטית בגיל 39 (אחרי עונת 2021).

בלנקה ולאסיץ' (נולדה ב-1983). בשנת 1999, בגיל 16, תפסה את המקום השמיני באליפות העולם  עד גיל 18  עם הישג של 1.75 מ'. פעמים אלופת העולם לנוער (עד גיל 20): בשנת 2000 קבעה בגמר 1.91 מ' וב-2002 ניצחה עם הישג של 1.96 מ'. בשנת 2001 סיימה שביעית באליפות אירופה לנוער (1.88). התקדמות כנערה: 1998 (גיל 15) – 1.68; 1999 – 1.80; 2000 – 1.93; 2001 – 1.95; 2002 (גיל 19) – 1.96. שיא אישי – 2.08 (2009). ניסתה פעמים רבות לשבור את שיא העולם (2.09) אך לא הצליחה לעבור 2.10 מ' (ב-2007 בלבד היא עשתה 24 ניסיונות כאלה). אביה, יוסקו ולאסיץ', קבע הישג של 7659 נק' בקרב-10 ב-1983, וקרא לבתו בלנקה מאחר שניצח במשחקי הים התיכון בקזבלנקה בשנת הולדה של בתו. אחיה, ניקולה ולאסיץ' (נולד ב-1997) הוא שחקן נבחרת קרואטיה בכדורגל. 

מריה קוצ'ינה-לסטיסקינה (נולדה ב-1993). בשנת 2009 (בגיל 16) תפסה את המקום השני באליפות העולם עד גיל 18 (1.85). ב-2010 ניצחה ב"משחקים האולימפיים לנוער" (1.89). ב-2011 ניצחה באליפות אירופה לנוער (1.95). ב-2012 סיימה שלישית באליפות העולם לנוער (1.88). התקדמות כנערה: 2007 (גיל 14) – 1.73; 2008 – 1.83; 2009 – 1.87; 2010 – 1.91; 2011 – 1.95; 2012 (גיל 19) – 1.89. שיא אישי – 2.06 (2017). באליפות העולם באולם בשנת 2014 שהתקיימה בעיר סופוט שבפולין, סיימה קוצ'ינה במקום הראשון ביחד עם הקופצת מפולין, קמילה ליצ'וינקו, בלי שנערכו קפיצות הכרעה. לפי המסופר, קוצ'ינה רצתה לקיים קפיצות הכרעה אבל קיבלה הוראה ממנהלי נבחרת רוסיה לא לבקש זאת, בעקבות פנייה של ראשי נבחרת פולין שרצו שאתלטית שלהם תזכה גם כן במדליית הזהב. זו הפעם הראשונה שלא נערכו קפיצות הכרעה באליפות עולם, ולצערנו הנוהג הפסול הזה נמשך גם במשחקים האולימפיים בטוקיו שהתקיימו בשנת 2021 בתחרות הקפיצה לגובה לגברים ובתחרות הקפיצה במוט לנשים באליפות העולם 2023 שהתקיימה בבודפשט.

ירוסלבה מהוצ'יך (נולדה ב-2001). ב-2017 ניצחה באליפות העולם עד גיל 18 (1.92). ב-2018 ניצחה מהוצ'יך באליפות אירופה עד גיל 18 (1.94). התקדמות כנערה: 2016 (גיל 15) – 1.80; 2017 – 1.92; 2018 – 1.95; 2020 (גיל 19) – 2.00. שיא אישי – 2.06 באולם (2021). הישגה הטוב באצטדיון – 2.05 (2022).

תופעות בולטות

שתי תופעות בולטות אצל הקופצות: היכולת להגיע לרמה גבוהה בגיל צעיר והיכולת למשוך את הקריירה עד גיל מבוגר.
בקפיצה לגובה לנשים, מתוך 19 אליפויות שהתקיימו החל מ-1983, ב-14 מהן זכו בתואר קופצות מאירופה. הקופצות שלא מאירופה שזכו בתואר: הסטרי קלואט מדרום אפריקה ב-2001 וב-2003,  איאונט קוינטרו מקובה ב-1993, בריגטה ברט מארה"ב ב-2013 (בעקבות פסילתה ב-2019 של המנצחת "המקורית" בתחרות, סווטלנה שקולינה מרוסיה, כתוצאה מאנליזה מאוחרת של בדיקות הסימום שלה) ואלינור פטרסון מאוסטרליה ב-2022. במשחקים האולימפיים היה רק מקרה אחד החל מ-1960 בו לא זכתה קופצת מאירופה במדליית הזהב (לואיז ריטר מארה"ב ב-1988).

מאמרים קודמים בסדרה:

אלופי עולם, אלופים אולימפיים ושיאני עולם והישגיהם באליפות אירופה לנוער, חלק ד' - ריצות משוכות נשים - http://tinyurl.com/yrkrdr8m

אלופי עולם אלופים אולימפיים ושיאני עולם והישגיהם באליפות אירופה לנוער. חלק ג' – ריצות ארוכות נשים - https://tinyurl.com/5bzmwa3s

אלופי עולם, אלופים אולימפיים ושיאני עולם והישגיהם באליפות אירופה לנוער באתלטיקה. חלק ב' – ריצות נשים למרחקים קצרים ובינוניים. - https://tinyurl.com/3z9h74k4

אלופי עולם, אלופים אולימפיים ושיאני עולם והישגיהם באליפות אירופה לנוער באתלטיקה. חלק א' – ריצות גברים. - https://tinyurl.com/yc7xu7k

 

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.